הסיפור מתאר את בחירת האל באברם, בואו אל ארץ כנען, ירידתו למצרים וחזרתו אל הארץ. אברם נולד עשרה דורות לאחר נח והוא צאצא של שם, בנו של נח, אשר גילה התנהגות מוסרית בניגוד לשני אחיו, חם ויפת. הסיפור מוסר פרטים מעטים על חיי אברם לפני בואו אל ארץ כנען. אביו של אברם הוא תרח, ושני אחיו הם הרן ונחור. עיר הולדתו של אברם היא אור כשדים. יש הטוענים כי "אוּר כשדים" היא העיר "אור" בדרום בבל, ששימשה כעיר הבירה של הממלכה השומרית והייתה מרכז דתי של אל הירח בתקופת המלך שולגי ואחריו. תרח ובני משפחתו עזבו את אור כשדים בגלל סיבות דתיות או כלכליות, ובדרכם אל ארץ כנען ישבו בעיר חרן בסוריה, אשר הייתה מרכז דתי לאל הירח. אברם, אשתו שרי ולוט, בן אחיו של אברם, עזבו את חרן והגיעו אל ארץ כנען בעקבות צו האל. הסיבה לעזיבת המשפחה בחרן הייתה כנראה דתית: משפחתו של אברם עבדה כנראה עבודה זרה כפי שמשתקף במקומות שונים כמו בנאום יהושע בן נון בספר יהושע פרק כד, 3-2 המתאר את תרח ונחור כעובדי עבודה זרה, וכפי שמשתקף גם במדרשים של חז"ל המשמרים מסורת קדומה.
חז"ל פירשו את סיפורי אברם כשרשרת של עשרה ניסיונות בהם ניסה האל את אברם. הניסיון הראשון הוא הצו של האל לאברם לעזוב את ארצו ואת מולדתו ואת בית אביו בגיל שבעים וחמש וללכת אל ארץ לא נודעת. בעולם העתיק בית האב היווה את המסגרת החברתית, הכלכלית והדתית החשובה כיותר של האדם, ועזיבתו הייתה כמעט בלתי מתקבלת על הדעת. הצו לאברם בפסוק 1 מנוסח בצורה מיוחדת בסדר הפוך למקומו הגיאוגרפי של אברם, כדי להפחית במעט את הקושי בעזיבת בית האב.
האל מברך את אברם בשבע ברכות. המספר שבע מציין שלמות במקרא, כלומר האל מברך את אברם בצורה מושלמת. האל מבטיח כי אברם יהיה אב של עם גדול, למרות ששרי אשת אברם היא עקרה, וכי צאצאיו ישבו בארץ כנען, אשר מתגוררים בה שבעת עמי כנען. ברכות האל לאברם מהוות שינוי ביחס לדורות הקודמים לאברם, אשר עמדו כולם בסימן קללה. האל קילל את הנחש ואת האדמה בסיפור גן עדן, ואת קין, רוצחו של הבל. נח קילל את נכדו כנען בסיפור כרם נח בבראשית ט.
אברם הגיע אל ארץ כנען וערך בה מסעות מצפון הארץ ועד דרומה. בתחנה הראשונה הוא הגיע עד למקום שמתחיל בו שטחה של העיר שכם, ובתחנה השנייה הוא חנה בין בית אל לעיר העי, ואז המשיך לכיוון הנגב ,אברם בנה מזבחות במקומות שעצר בהם, וקרא בשמו של אלוהי ישראל כאל שהוא מאמין בו ולא בבעל האל הכנעני של עמי כנען." תחנותיו של אברם בארץ כנען מופיעות בסיפורי יעקב ובסיפור כיבוש הארץ בספר יהושע.
כאשר חזר יעקב אל הארץ מפדן ארם, הוא הגיע עד מקום שכם (בראשית לג, 18). לאחר כיבוש שכם בידי שני בני לוי ושמעון ציווה ה' על יעקב לעבור אל העיר בית אל (בראשית לה, 5). יעקב, ממש כמו אברם. בנה מזבחות לה' בשכם ובסביבות בית אל (לג, 18). הקבלה נוספת נמצאת בסיפור כיבוש הארץ. העיר הראשונה שבני ישראל כבשו לאחר הכניסה לארץ מיריחו הייתה העי. לאחר כיבוש העי כבש יהושע את שכם ובנה מזבח לה' בהר עיבל ליד שכם. נדודי אברם הם בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים", כלומר תחנותיו של אברם בשכם, בבית אל ובהעי רומזות על כיבוש הארץ בידי צאצאיו בני ישראל.
אברם נאלץ לעזוב את ארץ כנען בעקבות רעב כבד בארץ ולגור זמנית בארץ מצרים עד לסיום הבצורת. אברם חשש שמא המצרים יהרגו אותו כדי לקחת את שרי המתוארת כאישה יפה, ולכן הוא מבקש ממנה לטעון כי היא אחותו. אברם חשש מן האנשים הפשוטים, אך כאשר הגיע אברם למצרים, הובאה שרי אל בית פרעה. האל הטיל נגעים על פרעה ועל ביתו כאזהרה, ופרעה גירש את אברהם ברכוש גדול. סיפור אברם ושרי במצרים הוא בבחינת מעשה אבות סימן לכנים, והוא רומז על סיפור בני ישראל במצרים.