שרי מבקשת לפתור את מצוקת עקרותה ומבקשת לתת את אמתה, הגר המצרית, לאברם. שרי פועלת בדומה לחוקים ולמנהגים מן המזרח הקדום הקובעים כי אישה, אשר לא הצליחה ללדת, רשאית לתת את אמתה לבעלה, כדי שייוולדו לו בנים ממנה, לדוגמה: בתעודה משפטית שמתואר בה חוזה נישואין בין אישה בשם צוביתו לאיש בשם מלכירם נכתב כי אם צוביתו לא תלד. היא חיתן את אמתה לבעלה, כדי שייוולדו לו ילדים ממנה. הריונה של הגר מאברהם גרם למריבה קשה בין שרי להגר. הגר זלזּלה בשרי גבירתה ושרי גרמה לה עינוי רב והטילה עליה עבודות קשות.
הגר בורחת מפני גבירתה אל המדבר, ושם מלאך האל מתגלה אליה. דברי המלאך מתחלקים לשלושה חלקים ובכל חלק מופיע נושא אחר. החלקים נפתחים במילים "ויאמר לה מלאך ה'". הביטוי חוזר שלוש פעמים ללא תשובה מצידה של הגר. בתחילה ביקש ממנה המלאך לשוב אל שרה ולהתענות תחת ידה. הגר לא הסכימה לצו זה של המלאך ושתקה. בחלק השני מלאך האל מפתיע את הגר ומברך אותה כפי שבירך האל את אברם, ובחלק השלישי הוא מבשר להגר כי היא עתידה ללדת בן ואף קובע את שמו של הבן. הגר - ולא שרי - היא זו שתקרא לילד בשם "ישמעאל", ובמעשה זה רומז המלאך על שחרורה של הגר מעולה של שרי. בנה של הגר ייקרא בשם "ישמעאל", כי שמע האל לסבלה של הגר. ישמעאל יגור במדבר, יהיה חופשי כמו פרא ולא ימשול בו אדם זר ממשפחתו. הוא יזכה בנחלת קרקע משל עצמו וייהנה מהצלחה כלכלית. הסיפור עומד בבחינת מעשה אבות סימן לבנים. העונש על העינוי של הגר המצרית בידי שרה יגרום לעינוי של צאצאי שרי בעתיד במצרים.