המלאכים מגיעים על מנת לחלץ את לוט מהחורבן, והם עושים זאת רק בגלל שלוט הוא אחיינו של אברהם. לוט מציע להם להתארח בביתו, אך הם מסרבים ומבקשים ללון ברחוב. בדברי המלאכים מופיע רמז לסירובם של אנשי סדום לארח אותם. מוטיב זה מופיע בסיפור פילגש בגבעה בספר שופטים וכן בסיפור פילמון ובוקיס. בשני הסיפורים אנשי העיר סירבו לקבל את פני האורחים, ובשני הסיפורים אדם זקן הסכים לארח אותם.
אנשי סדום מקיפים את בית לוט ומבקשים להוציא את האורחים ולפגוע בהם פגיעה מינית. לוט מבקש להגן על אורחיו ואף מציע את שתי בנותיו במקומם, אך אנשי העיר פורצים לבית. המלאכים מכים את אנשי העיר בסנוורים ומאיצים בלוט לברוח אל ההר, מפני שהם עתידים להשמיד את העיר. הסיפור על השמדת סדום וערי כיכר הירדן קשור לאוּפי הגיאוגרפי של אזור ים המלח. אזור ים המלח הוא חלק מן השבר הסורי-אפריקאי. אזור זה היה במשך אלפי שנים צחיח ונוצרו בו תוּפעות טבע מיוחדות כמו נציבי מלח. הסיפור מתאר בתמונות מזעזעות את השמדת סדום על ידי האל המטיל אש וגופרית על ערי הכיכר. לוט מצטווה להימלט אל ההר ומבקש לברוח אל העיר צוער. הוא ושתי בנותיו ניצלו מן ההשמדה ואף עזבו את העיר צוער אל אחת המערות. הסיפור מסתיים בתיאור הולדתם בחטא מיני של האבות הקדומים של בני עמון ובני מואב.