• פס' א'-ד': אקספוזיציה: משפחת יעקב
• פס' ה'-ח': חלום יוסף הראשון
• פס' ט'-י"א: חלום יוסף השני
• פס' י"ב-כ': תוכנית האחים בשדה בשכם
• פס' כ"א-כ"ח: יוסף בבור ומכירתו לישמעאלים
• פס' כ"ט-ל"ו: האחים שבים לביתם ויוסף יורד מצרימה
סיפור יוסף הנפתח בפרשת "וישב" מסביר את מהלך העניינים, אשר גרמו ליעקב ובני משפחתו לרדת למצרים. יוסף היה בנו הגדול של יעקב מאשתו האהובה רחל. בתחילת הסיפור מתוארות הסיבות, אשר גרמו לשנאת יוסף בידי אחיו. יוסף היה הבן האהוב על יעקב בשל אהבתו לרחל. למרות שיוסף היה הבן הגדול של רחל ויעקב ואחריו נולד בנימין, התייחס אליו יעקב כאילו היה בן זקונים: "וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא". יעקב תפר לבנו כתונת פסים, שהייתה לבוש מפואר של הנסיכות בבית דוד אנשי כנען העשירים הבן השני של יעקב ורחל ואחיו הצעיר של יוסף הוא בנימין. אך רחל מתה בזמן לידתו; ולכן הוא מסמל עבור יעקב צער ואבל.
סיבה נוספת לשנאת יוסף היא הדיבה הרעה שהביא יוסף ליעקב. הצירוף "להביא דיבה רעה" פירושו לספר דברים רעים שהתרחשו באמת על ידי אחיו. הסיבה השלישית היא חלומותיו של יוסף. יוְסף ראה בחלומו הראשון את אחיו "מאלמים אלומים בשדה", והנה כל האלומים השתחוו לאלומה של יוסף.
פתרון החלום ברור: יוסף עתיד למלוך על אחיו. בחלום השני ראה יוסף את השמש והירח ואחד-עשר הכוכבים משתחווים לו. הישנות החלום פעמיים מדגישה כי החלום אינו מקרי. חלקו השני של הסיפור מתאר את מכירתו או את חטיפתו של יוסף אל מצרים, יעקב-ישראל שלח את יוסף אל עמק דותן, כדי לשאול לשלום אחיו. כאשר ראו האחים את יוסף הם זממו להרוג אותו, אך ראובן הצליח לדחות רעיון זה כאשר הציע להשליך אותו לבור. בהצעה זו ניסה לעכב את החלטת האחים להרוג את יוסף ולנסות להציל אותו מן הבור מאוחר יותר. האחים תופסים את יוסף ומפשיטים אותו מכתונת הפסים. הם משליכים אותו לבור ויושבים לאכול לחם.
אכילה בזמן מצוקה של אדם אחר מסמלת התעלמות ממצוקתו, ולכן האכילה של האחים מסמלת את התעלמותם מיוסף אשר הושלך אל הבור או אכזריות כלפי יוסף. הסיפור אינו מתאר את כל האירועים אשר התרחשו לפני השלכת יוסף לבור, לדוגמה: כיצד הגיב יוסף? האם ניסה יוסף להתנגד? פרטים נוספים מופיעים בבראשית מב, 21: "אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו".
ראובן ואחיו עומדים בפני יוסף, הפעם כמשנה לפרעה, ומספרים על השלכת יוסף לבור (במבט לאחור). ראובן מזכיר את תחנוניו של יוסף בזמן שהושלך אל הבור, ואת החטא הנורא שחטאו האחים לאחיהם יוסף. יהודה מנסה אף הוא להציל את יוסף: הוא מציע לאחיו למכור את יוסף לאורחת הישמעאלים אשר עוברת באזור.
שתי גרסאות מתארות את ירידת יוסף אל מצרים. לפי גרסה אחת הישמעאלים חטפו את יוסף מן הבור והורידו אותו אל מצרים, ולפי גרסא שנייה נמכר יוסף למדיינים. כאשר גילו האחים כי יוסף איננו בבור, טבלו את כותנת הפסים בדם של שעיר הנושא משמעות ביחס למרמת יעקב את עשו המכונה "שעיר" וגם לסיפור בפרק הבא מרמה תמר את יהודה, המשלם גדי עזים וטענו בפני יעקב אביהם כי יוסף נטרף על ידי בעל חיים.