ספר שמות נפתח בתיאור שעבוד בני ישראל במצרים. בתחילת הסיפור מתוארת התרבותם של בני ישראל במצרים. שבע לשוּנות מתארות את התרבות בני ישראל, כדי לציין כי ההתרבות של בני ישראל במצרים הייתה שלמה. פרעה, מלך מצרים החדש, אשר לא ידע את יוסף, חשש שמא בני ישראל יצטרפו לאויבי מצרים בזמן מלחמה ואז יפרקו עול ויצאו ממצרים. הוא הטיל על העם מס עובד, כלומר עבודות כפייה. בני ישראל בנו ערי מסכנות - ערי מבצר שהיו בהן חיילים ומחסני מזון. שתי ערי המסכנות הנזכרות בשמן הן "פתם" ו"רְעַמֶסֶס", אשר שכנו כנראה באזור הדלתא המזרחית ושימשו כבסיסי אספקה לצבאות פרעה במסעות צבאיים למזרח.
עבודות הכפייה שהוטלו על בני ישראל לא השיגו את מטרתו של פרעה, ובניסיון השני הוא הטיל עליהם עבודת פרך היא עבודה מפריכה וקשה מאוד שמטרתה הייתה להגביל את הפרייה והרבייה של העם ומירר את חייהם. כעת היה עליהם לעסוק בבנייה, בחציבה ובעבודות חקלאיות. למרוּת הפעולות של פרעה לא תש כוחו של העם, ואז ציווה פרעה על שפרה ופועה, מיילדות העבריות, להמית בסתר את התינוקות הזכרים מיד לאחר לידתם.
הזכרתן של המיילדות מעוררת שאלות:
כיצד שתי מיילדות בלבד יכלו לילד את כל הנשים העבריות?
מה פירוש שמותיהן ומהי זהותן?
הכינוי "המיילדות העבריות" יכול להתפרש בשתי דרכים: המיילדות היו "עבריות" כלומר מבני ישראל. או שהן יילדו את הנשים העבריות, ואז ייתכן שהמיילדות בעצמן היו מצריות. רש"י פירש כי המיילדות פועה ושפרה היו בעצם יוכבד, אימו של משה, ומרים, אחות משה, ואברבנאל הציע כי השמות פועה ושפרה הם כינויים לנשים המתמחות בתפקידן כמיילדות. המיילדות היו יראות את האל ולא מילאו אחר פקודת פרעה בתואנה כי הנשים העבריות ממהרות ללדת עוד לפני בואה של המיילדת. האל בירך את המיילדות על פעולתן וגמל להן מידה כנגד מידה: כשם שהן עזרו להגדיל ולהרבות את בתי בני ישראל, עשה להן ה' בתים. פרעה החליט לפעול בצורה גלויה יותר וציווה על השלכת התינוקות הזכרים מבני ישראל ליאור.
ההכרזה של פרעה "כָּל-הַבּ הילוד, הַיָארָה תַּשָלִיכהוּ, וְכֶל-הַבֶּת, תִּחַיוּן" מזכירה את בקשתו של אברם משרי אשתו לפני בואם אל מצרים: "ְהָיָה, כִּי-יְרְאוּ אתֶך הַמִּצְרִים, וְאֶָמְרוּ, אָשָתּו זאת; וְהֶרְגוּ אתי, וְאתֶך יְחַיּ' בבראשית יב, 12. הקשר בין שני הפסוקים הוא מעשה אבות סימן לבנים: הסכנה שנשקפה לאברם, אבי האומה, במצרים רומזת על פקודת הריגת הזכרים של בני ישראל, צאצאי אברם.