א. קראו פסוקים 4-1.
בתעודה מהעיר הקדומה נוזי נאמר כי מי שהיה חשוך בנים היה מאמץ לו עבד ליורש, בתנאי שעבד זה ישרת אותו בחייו ויספוד לו לאחר מותו.
הסבירו כיצד אפשר ללמוד מפסוקים 4-1 על מנהג דומה.
יש המפרשים שהמילה "לו" מתייחסת לאברהם, ויש המפרשים כי היא מתייחסת לה'.
(1) מה נחשב לצדקה, לפי כל אחד מהפירושים?
(2) מהי הבעיה התיאולוגית (דתית, אמונית) המתעוררת אם מייחסים את המילה לה'?
בשני המקורות מסופר על ברית שבה אחד הצדדים מתחייב כלפי הצד האחר.
(1) מי מתחייב למי בברית המתוארת בבראשית טו, ומי מתחייב למי בברית שבירמיה לד?
(2) מהו המעשה המבטא את הברית בשני המקורות?
א. (1) מה הן שתי ההבטחות שה' מבטיח לאברם בפסוקים 4, 7?
א. (2) בשתי ההבטחות משתמש הכתוב באותו שורש (פועל). מהו השורש המשותף, וכיצד הוא קושר בין שתי ההבטחות?
ב. (1) קראו פסוק 6 ופסוק 8. הסבירו את הניגוד בין שני הפסוקים.
ב. (2) ר' עובדיה ספורנו מפרש: ""במה אדע' - כי אולי יחטאו הבנים ולא יזכו לירש [לָרְשֶת]".
כיצד ספורנו מסביר את הניגוד שבין שני הפסוקים?
ג. יש הטוענים כי בפסוק 16 באה לידי ביטוי אחת המידות של ה': הוא נוהג בצדק גם עם עמים זרים (ולָא רק עם ישראל). הסבירו טענה זו על פי פסוק 16.