סיכום בראשית פרק כח

בראשית כח – חלום סולם יעקב

הפרק פותח בכך שיצחק קורא לבנו יעקב מברך אותו ומצווה עליו לא לקחת אישה מבנות כנען וללכת לאזור בית אימו ולקחת אישה משם מבנות אחי אימו. [פדן ארם שבחרן]

יצחק מברך את יעקב בברכת אברהם:

• "ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך..."- ברכת הזרע, הריבוי, ההמשכיות והברכה.
• "ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך איתך לרשתך את ארץ מגוריך..."- ברכת הארץ

מברכות אלו שניתנות ליעקב לאחר המרמה ניתן להבין שיצחק תכנן את הברכות החשובות שאלוקים נתן העוברות מאב לבנו לתת לבנו יעקב. מסתבר שלמרות שנראה שיצחק לא ראה, הוא ראה וידע למי באמת מגיעות ברכות ההמשך ומי הבן הראוי במעשיו ולא היה צורך בתחבולות של רבקה כיוון שבכל מקרה יצחק לא תכנן להביא לעשו את הברכות הנ"ל אלא ליעקב. עוצמת הדבר מתחזק בהמשך הפרק כשגם אלוקים נותן אישור לדבר ומברך בעצמו את יעקב בברכות אברהם ויצחק ולא מברך את עשו.

עשו שרואה כי יצחק ברך את יעקב ושלח אותו לפדן ארם להינשא לאישה ממשפחת רבקה מבין שאביו אינו שמח בנשים הכנעניות שבחר ולכן הוא הולך לישמעאל דודו ולוקח לאישה את ביתו מחלת בנוסף לנשותיו הקיימות.

יעקב יוצא לדרכו. כששוקעת השמש הוא מארגן אבנים מתחת לראשו והולך לישון. בזמן שהוא ישן הוא חולם חלום שבו הוא רואה סולם שמגיע עד לשמים ומלאכים עולים ויורדים ממנו.

בנוסף, יעקב רואה שה' ניצב מעל הסולם ומציג את עצמו כאלוהי אברהם ויצחק. אלוקים מברך אותו ב:

1. "הארץ שאתה שוכב עליה לך ולזרעך תהיה"- ברכת הארץ
2. "זרעך יהיה כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה [ימה, קדמה, צפונה ונגבה= כיווני שמים]- ברכת ריבוי והמשכיות הזרע.
3. "יתברכו בך כל משפחות האדמה"- בני האדם יתברכו מזרעך
4. "שמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה..."- שמירה והגנה והבטחה לחזור לכנען.

יעקב מתעורר משנתו ומבין שהוא חלם חלום נבואי ושהמקום קדוש. הוא לוקח את האבן מתחתיו ושם אותה כמצבה ושופך עליה שמן. יעקב קורא למקום במקום לוז בית אל כי שם ה' נגלה אליו והוא מבין שהמקום קדוש. יעקב נודר נדר במידה והתנאים שהוא מתנה יתקיימו הוא מתחייב לאל למספר דברים.

התנאים לקיום הנדרים:

1. אם אלוקים יהיה איתו וישמור עליו בדרך שהוא הולך
2. אם אלוקים ידאג לו לאוכל לאכול
3. אם אלוקים ידאג לו לבגד ללבוש
4. הוא ישוב בשלום אל בית אביו

הבטחת יעקב בתמורה[הנדרים]

1. ה' יהיה לו לאלוהים
2. האבן שהוא שם כמצבה הוא יהפוך אותה לבית לכבודו של אלוקים
3. כל מה שה' יתן לו יעשר לאלוקים

מונחים בפרק:

דימויים

זרעו של יעקב מדומה לעפר הארץ. כמו שהעפר רב ונמצא בכל מקום כך העם שיצא מיעקב יהיה רב וישפיע בכל מקום.

מדרש שם

כאשר נותנים שם לאדם או למקום בגלל סיבה מסויימת

בית אל- יעקב משנה את שם העיר לוז לבית אל כי שם נגלה אליו אלוקים והוא מבין שהמקום קדוש.
סיפור אטיולוגי= סיפור שדרכו ניתן להבין אירועים ומקרים שיקרו בעתיד.
דרך סיפור זה אנו מבינים למה בעתיד בית אל יחשב כמקום קדוש לעם ישראל.

מעשה אבות סימן לבנים

אירוע שקרה לאבות חוזר על עצמו בסגנון דומה אצל בניו.

בפרק הזה יעקב חולם חלום ובהמשך גם בנו יוסף יחלום חלומות שיובילו אותו בדרכו.

קשיים ופתרונות[פרשנויות]:

משמעויות סמליות של חלום יעקב:

1. מלאכים עולים ויורדים- מסמל את המלכויות שישעבדו את עם ישראל הם יעלו אבל גם ירדו ולעומתם עם ישראל ישאר מוגן ע"י אלוקים לנצח.
2. מלאכים עולים ויורדים ע"פ רש"י- מלאכי ישראל שליוו את יעקב עולים ואילו מלאכי חו"ל שילוו את יעקב מעכשיו יורדים כדי לשמרו בדרך.

מהו הקושי התיאולוגי בדברי יעקב בפסוק ט"ז?

כיצד יתכן שיעקב אומר "ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואני לא ידעתי" האם יעקב לא יודע שיש אלוקים? האם יעקב חושב שאלוקים נמצא רק במקום אחד והרי ידוע שאלוקים נמצא בכל מקום.
תשובת ריש"ר לקושי: יעקב יודע שאלוקים נמצא בכל מקום אבל ישנן מקומות שאלוקים בוחר לגלות ולהראות בצורה ברורה יותר את שכינתו לבני האדם וזה המקום הוא אחד מהם.

קושי לשוני בפס י"ח:

בפסוק יא כתוב על אבנים ששם יעקב מתחת לראשו ואילו בפסוק י"ח מדובר על אבן שהוא לקח מתחת לראשו והפכה למצבה. כיצד ניתן להבין את הקושי?

פירושים אפשריים:

1. רבי יצחק מביא מדרש שהאבנים שהיו מתחת לראש יעקב נהפכו לאבן אחת כי רצו להיות כולן מתחת לראשו של יעקב.
2. יעקב שם אבנים מתחת לראשו אבל כשלקח אבן בחר את הגדולה מביניהן כדי להפוך אותה למצבה.

מסקנות:

אדם צריך לחפש לו אישה טובה גם אם זה אומר שהוא צריך לנדוד לשם כך ולהשקיע מאמצים לחיפוש הבן/בת זוג.
אדם צריך לשים לב בתפילתו ולדייק בבקשותיו. יעקב יכול לבקש אוכל ובגדים אבל דייק וביקש אוכל לאכול ובגד ללבוש. לא כל המאכלים ניתן וראוי לאכול אותם ולא כל הבגדים נעימים, נוחים ומתאימים ללבוש אותם.
תפילה יכולה להיות בכל מקום ובכל מצב ויכולה להיות חופשיה מטקסט כתוב ורשום.
אדם צריך להודות על דברים שניתנו לו ולעשר ממה שיש לו גם לטובת סיוע לאחרים.