סיכום שמות פרק יד

שמות יד: חציית ים סוף

ה' פונה למשה ואומר לו שישובו ויחנו בדרך לפני פי החירות בין מגדול ובין הים לפני בעל צפון. בני ישראל שיעשו את ציווי האל יוצאים ביד חזקה ובלי פחד אך הם יראו כנבוכים [שלא יודעים לאן ללכת] וכך פרעה שישמע זאת אני אכביד ליבו ואגרום לו לצאת לרדוף אחרי עם ישראל ולהשיב אותם למצרים.

פרעה רואה שהעם ברח ולא מתכנן לחזור לאחר כמה ימי זבח במדבר ואומר לעבדיו: "איך יכלנו לעשות דבר כזה? לשחרר את ישראל מלעבוד אותנו???
פרעה לוקח עימו 600 כלי רכב, סוסים ואנשי צבא חזקים מעמו ויוצא איתם לרדוף אחרי עם ישראל.
כשעם ישראל רואים שפרעה וצבאו רודפים אחריהם הם נבהלים ומפחדים מאוד וצועקים אל ה' שיושיע אותם.

הם פונים אל משה ואומרים לו: "האם אין קברים במצרים שהבאת אותנו למות במדבר? הרי טוב לנו לעבוד את מצרים מלמות במדבר..."
משה משיב לעם: אל תפחדו, תתיצבו ותראו את ישועת ה'. עכשיו אתם רואים את מצרים אבל זו הפעם האחרונה שתיראו אותם.
ה' פונה אל משה ואומר לו: למה אתה צועק אלי? תאמר לעם ישראל שיסעו, אתה תרים את המטה שלך ותטה את ידך על הים ותבקע אותו לשניים, עם ישראל יעברו בתוך הים ביבשה והמצרים ירדפו אחרים וכך אעניש אותם.

מלאך האלוהים/עמוד הענן מחליף אץ מקומו ועובר במקום מקדימה לאחורי עם ישראל וכך מפריד בין מחנה ישראל לבין מחנה מצרים.
משה מטה ידו על הים וה' מוליך אל הים רוח קדים חזקה כל הלילה שמפרידה את הים ומחלקת אותו ליבשה וים. בני ישראל נכנסים לתוך הים. עוברים ביבשה והמים משני צדדיהם כמו חומות מימינם ושמאלם.

המיצרים שרואים שבני ישראל נכנסים אל תוך הים ועוברים ביבשה רודפים אחריהם. כשעם ישראל יוצא מהמים והמצרים כולם נמצאים בתוך המים ה' על ידי עמוד הענן והאש יוצר מהומה במחנה מצרים ומרכבותיו מאטות, הם רוצים לשוב אחורה כי מבינים שה' נלחם למען עם ישראל אך ה' מצווה את משה להטות ידו על המים והמים חוזרים למצבם הרגיל וכך המצרים טובעים בים.
בני ישראל שרואים את כל מה שקרה במצרים ומבינים את הישועה הגדולה שהייתה להם מפחדים מה' ומאמינים בה' ובמשה עבדו ובהמשך שרים שירת הלל על הניסים שקרו להם.

שני סוגי ניסים:

1. נס שהוא התערבות אלוקים בטבע וצירוף מקרים - הנס קורה בדרך טבעית אך הזמן המסוים שהוא מתרחש גורם לו להיות נס. [יורד גשם לאחר 3 שנות בצורת (מלכים א פסוק יא) ] 2. נס שהוא מעל הטבע - נס שמשנה את הסדר בטבע ואינו הגיוני בלי קשר לזמן שהוא מתרחש [לדוגמא: 185 אלף חיילי מלך אשור מתים בלילה אחד בדרך פלאית [מלכים ב יח]

יש הטוענים שיש שני סוגי ניסים בתנ"ך: נס שהוא התערבות אלוקים בטבע ונס שהוא מעל הטבע.

דמותו של משה כמנהיג:

1. משה אינו נלחץ ואינו משדר לחץ
2. ממלא אחר ציווי האל ועושה את הפעולות הנדרשות ממנו למען הצלת העם "ויט משה את ידו על הים" [פסוק כא]
3. משה מרגיע את העם "אל תיראו" [פסוק י"ג]
4. משה מחזק את העם לא לפחד ולא להראות פחד "התייצבו וראו את ישועת ה' [פסוק י"ג +י"ד]

ניתן לראות בדברי עם ישראל חזרה על המקומות: מצרים ומדבר. החזרה הזו מדגישה את המצב הנפשי הלחוץ שנמצאים בו עם ישראל. הם בין מצרים למדבר. לא יודעים מה הדבר הנכון לעשות. ובסופו של דבר כתוצאה מהלחץ מעדיפים לחזור לחיי עבדות ולא למות במדבר.

שורשים מנחים בפרק שחוזרים: י.ר.א ר.א.ה

בני ישראל יראים (פוחדים) מפרעה ומהמצרים שרודפים אחריהם אך לאחר שהם רואים את הניסים הגדולים שעשה עימם אלוקים הם עוברים לירא את ה' ואת משה עבדו.

ה' משתמש בגורמים שונים לבצע את הישועה:

1. עמוד ענן
2. עמוד אש
3. מלאך אלוקים
4. רוח קדים
5. משה

הישועה של עם ישראל בפרק מתחלקת לשני חלקים:

1. עם ישראל יכול להתקדם בדרך [עבר את הים והוא כבר לא מחסום]
2. המצרים כבר לא אויבים שיש לחשוש מהם

מתי קוראים ומזכירים את הפרק?

קטע מהפרק קוראים בהגדה של פסח בליל הסדר.
חוגגים את הנס של קריעת ים סוף בתאריך שהוא קרה ביום שביעי של פסח. בתאריך: כ' בניסן.

מסקנות:

1. להאמין גם כשהכל נראה שאין מוצא ודרך לשפר את המצב לקוות לטוב – עם ישראל נמצאים במצב של ים ממולם ומאחוריהם המצרים ובכל זאת משה דורש מהם לקוות לטוב.
2. ליד האויב לא להראות חשש ופחד אלא חוזק – משה אומר לעם ישראל לא לחשוש, להתייצב ולראות את ישועת האל. [להתייצב, לעמוד זקופים ובטוחים בישועתם]