סיכום שמות פרק ב

שמות ב: סיפור הולדת משה ובריחתו ממצרים

איש משבט לוי מתחתן עם אישה משבט לוי מנישואים אלה יהיו 3 ילדים: אהרון, מרים ומשה. הפרק שלנו עוסק בלידתו של משה בזמן הגזרה על המתת הזכרים הנולדים ליאור.

לאשת לוי נולד תינוק והיא מחביאה אותו במשך 3 חודשים לאחר שהתינוק גדל וכבר אין אפשרות להחביא אותו בלי שיתגלה ויסכן את אנשי הבית היא בונה תיבה מגמא ומצפה את התיבה בחמר ובזפת [כדי שלא יכנסו לתיבה מים ושהיא לא תשקע] ושמה את התינוק בתיבה בסוף על שפת היאור.

בת פרעה הולכת ליד היאור ורואה את התיבה. היא שולחת את אמתה [שפחתה/ זרוע שלה] כדי להביא את התיבה וכשהיא פותחת את התיבה היא רואה תינוק בוכה. היא מרחמת על התינוק ומזהה שהוא מילדי העברים. כשאחות התינוק[מרים] שצופה מרחוק כדי לראות מה יקרה לאחיה רואה שבת פרעה לוקחת את התינוק הבוכה אליה היא פונה אליה בהצעה להביא לה אישה מהעבריות שתניק את התינוק. בת פרעה מסכימה ושולחת אותה ומרים קוראת לאמה שתניק את התינוק שלה. כשהתינוק גדל וכבר אינו זקוק להנקה היא מביאה אותו לבת פרעה והוא גדל כבן הנסיכה.

בת פרעה קוראת לתינוק משה כי מהמים היא משתה אותו.
משה גדל ויוצא אל אחיו והוא רואה את הסבל שהם נמצאים בו.

האירוע הראשון שהוא רואה זה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. משה מסתכל מסביבו, רואה שאין אף אחד באזור ומכה את המצרי וטומן אותו בחול.

ביום השני ליציאתו לאזור אחיו הוא רואה שני אנשים עברים רבים ביניהם ואחד רוצה להכות את השני. משה פונה אליו ומוכיח אותו: "רשע, למה תכה רעך?" הרשע עונה לו בחוצפה ואומר לו: מי שם אותך לשופט? האם אתה רוצה להרוג אותי כמו שהרגת את המצרי?

משה מבין שהדבר התפרסם וחושש מההשלכות שלו. פרעה שומע על המקרה ורוצה להעניש את משה ולהרגו והוא בורח לאזור מדיין שם הוא מתיישב באזור הבאר.

לכהן מדיין ששמו יתרו יש 7 בנות שבאות לבאר להשקות את הצאן של אביהן כשהן ממלאות את הכדים שלהן מגיעים רועי האזור ומגרשים אותן מהמקום. משה רואה את הדבר. מושיע אותן ומשקה את צאנן.

כשבנות יתרו, כהן מדיין מגיעות לביתן אביהן שואל אותן: " איך קרה שהגיעו מוקדם לבית? הן מספרות שאיש מצרי הציל אותן מההצקות של הרועים וגם השקה את הצאן. יתרו שואל אותן: "מדוע עזבו את האיש? ומורה להן להזמין אותו לאכול לחם. משה נשאר בבית יתרו והוא מקבל מיתרו את בתו ציפורה לאישה.

בהמשך, נולד למשה ולציפורה בן שמשה קורא לו בשם: גרשום כי גר היה בארץ נכריה כשהוא נולד.

ימים רבים עוברים. מלך מצרים מת ובני ישראל נאנחים וצועקים לה' על העבודה הקשה שהמצרים מעבידים אותם. ה' שומע את צעקתם וזוכר את ההבטחות וההסכם שהוא התחייב בפני אברהם, יצחק ויעקב.

אירוניה בפרק

בת פרעה מצילה את התינוק שיהיה מנהיג היהודים ויושיע אותם מאביה. אם התינוק מניקה את התינוק ומקבלת משכורת על הגידול וההנקה שלו.

מדרש שם - כשנותנים שם לאדם או למקום בגלל סיבה מסויימת או כשהשם מראה על אופיו או גורלו של האדם.

משה - כי מן המים משיתיהו [בת מרעה מוציאה את התינוק מהמים]
גרשום - כי גר הייתי בארץ נכריה [התינוק נולד כשמשה לא היה בארץ מולדתו]

שלושה סכסוכים שמטפל בהם משה:

1. איש מצרי מכה איש עברי- מכה אותו וטומן בחול
2. שני אנשים עברים רבים ואחד רוצה להכות את חברו- מוכיח את הרשע
3. רועי מדיין מגרשים את בנות יתרו, כהן מדיין מהבאר-מושיע את הבנות ומשקה את הצאן של אביהן.

המשותף לשלושת האירועים: בשלושת האירועים משה פועל למען הצדק למרות שיכל להתעלם מהעניין.

נשים בפרק: (דמותן של הנשים בפרק)

1. אם משה - יוכבד: [מחביאה את בנה 3 חודשים, שמחה אותו בתיבה בתנאים שיוכל כמה שיותר לשרוד, מניקה ומגדלת את בנה עד שגדל ואינו צריך הנקה]
2. אחות משה- מרים: [שומרת וצופה בתינוק בתיבה ומציעה לבת פרעה הצעה שמצילה את חיי משה וגם משמחת את אמה]
3. בת פרעה: [מצילה את התינוק, נותנת לו אפשרות לינוק ולגדול בבית העברים, מגדלת אותו כבנה ונותנת לו את שמו]
4. אשת משה – ציפורה: [נישאת לו ומביאה לו את בנו]

כל הנשים בפרק משמשות כנשים שמסייעות למשה במהלך חייו ובגדילתו עד היותו מנהיג.

המשותף לשלוש הנשים הראשונות הוא שהן מסכנות את חייהן כדי להציל את משה.

הבאר - הבאר בתקופת העבר שימשה כמקום מפגש בין אנשים. גם בסיפורי נישואי יצחק ורבקה וגם בסיפור יעקב ורחל ואף בסיפור הנישואין של משה וציפורה הבאר הוא מקום המפגש הראשון.

הבאר משמשת בעבר כמקום מפגש כי היא מקום החיים והמים. בני האדם כדי לחיות וכדי להשקות צאנם ואדמתם היו חייבים להגיע למקום זה וכך כולם היו נפגשים שם.

סיפורי נישואין/ אירוסין – מוטיבים שחוזרים לאורך סיפורי נישואין

1. הגעת הגבר או הנציג שלו
2. מקום מפגש בין הדמויות הראשוני הוא הבאר
3. מפגש עם ההורים או האחים
4. דיווח הנערה לבני משפחתה על הגעת האיש
5. סעודה הנערכת בבית הכלה
6. הסכמת בני המשפחה

ריבוי פעלים בקטע - ריבוי הפעלים בקטע זה מדגיש את עוצמת הסבל של העם ואת הישועה הקרובה.

ויאנחו, ויזעקו, ותעל, וירא, וישמע

מוטיב חוזר – מים בחיי משה

המים מופיעים שוב ושוב בחיי משה:
1. משה כתינוק נמצא בתיבה בקצה היאור
2. משה מכיר את ציפורה באזור הבאר מים
3. משה מתחיל את המכות באזור המים
4. משה עובר בים סוף ומציל את העם מהמיצרים שרודפים אחריהם
5. משה מכה בסלע ולא מדבר אליו כדי להוציא מים בתקופת המדבר ולכן לא נכנס לארץ

תכונותיו של משה שבאות לידי ביטוי בפרק:

רודף צדק - משה לא עומד בצד כשהוא רואה עוול אלא מסייע בכל כוחו [בנות יתרו, מריבת העברים והכאת המצרי את העברי]
איכפתי - משה רואה את הכאב של אחיו ולא התעלם מהם כי הוא במדרגה גבוהה יותר

מסקנות:

1. כל ארוע שקורה בחיי האדם מכין אותו ליעודו בהמשך. משה גדל בבית פרעה וכך לומד על מנהיגות.
2. אדם צריך לסייע לאחר ולא לעמוד מהצד כשרואה עוול. אלה העומדים מהצד ושותקים מגדילים את הרוע בשתיקתם כי כך הם נותנים לגיטמצייה לרשע להתחזק. אמנם לא כולם צריכים לסייע באותה הדרך אבל כל אחד מהמקום שלו צריך לסייע למניעת עוול ולקידום הצדק בעולם.
3. מה שהופך אדם למנהיג אלה התכונות שלו. האכפתיות מהאחר ועשיית הדבר הנכון בזמן הנכון ללא פחד.