סיכום שמות פרק לג

שמות לג: תחילת תהליך חידוש הברית

לאחר האירועים הקודמים בהם סופר על חטא העם כלפי האל [חטא העגל] ה' לא רוצה להישאר בעצמו בתוך עם ישראל ומשה מנסה לשכנע אותו לחזור להיות עם העם.

ה' פונה למשה ואומר לו ללכת עם העם שהעלה ממצרים אל הארץ אשר נשבע לאבותיהם לתת לבניהם. הוא מדגיש ואומר שזה שילווה אותם בדרך ויגרש מפניהם את העמים שנמצאים בכנען לא יהיה הוא אלא מלאך [שליח] שישלח במקומו. הסיבה לכך שה' יוצא מהנהגת העם היא כי העם קשה עורף וחוטא כך שברגע אחד של כעס ה' יכול להשמיד [לכלות] אותם.

העם שומע את דברי ה' אל משה ומוריד את התכשיטים [=העדיים] שעליהם כדי להראות את הצער והאבל שלהם על הנאמר.

ה' בתגובה אומר להם שגם לאחר הכאב ששמעו את הבשורה הזו לא יחזירו את התכשיטים עד שיהיה ברורה המשך תגובת האל על החטא שלהם. עם ישראל מוריד את התכשיטים ששמו בחורב בזמן מתן תורה. [א' -ו']

משה מרחיק את אוהל מועד מאזור המחנה. מעכשיו כל פעם שמשה יצטרך לדבר עם האל או שהעם ירצו לשאול שאלות את האל הם יצטרכו לצאת מאזור המחנה וללכת לאוהל מועד. כך בצורה מוחשית העם רואה את ההשלכות של החטא שלהם ואת הרחקת ה' מהם.

כשמשה ידבר עם אלוקים עמוד הענן ישכון באזור אוהל מועד וכך כל העם יראו שאלוקים מדבר עם משה ויראו את קרבת האל אל משה שמדבר עם ה' כמו שמדבר איש עם חברו ולא על ידי חלום או חזיון נבואה מועבר לו המסר.

יהושוע עבדו של משה הוא היחיד שנמצא באופן קבוע באוהל מועד כדי לסייע למשה בכל תפקידיו. [ז - י"ב]

משה פונה לאלוקים בבקשות שונות וכהכנה לבקשותיו הוא אומר לה' שכשהוא נתן לו את המשימה להעלות את העם ממצרים הוא לא אמר לו שישלח אתו מישהו שהוא לא מכיר אלא הוא חשב שה' בחר בו [במשה] כי הוא מצא חן בעיניו.

בקשות משה מה':

1. לדעת את דרכי ה' "הודיעני נא את דרכך" [פסוק י"ג] – איך ה' מנהל את העולם, מה נכון בעיניו ומה לא ואיך הוא פועל כדי שגם הוא ידע כמנהיג איך לפעול ולכוון את העם.
ה' נענה לבקשתו ואומר לו שהוא ילך איתו [פני ילכו והנחותי לך] והסיבה היא בגל ל משה. כי למשה מגיע. ה' מדגיש שהוא נענה לבקשת משה לא כי לעם מגיע אלא כי למשה מגיע.

2. משה מבקש שה' בעצמו ילך איתם "אם אין פניך הלכים, אל תעלנו מזה" [פסוק ט"ו] הבקשה נראית תמוהה כי ה' כבר נענה לו שילך איתו אך כנראה משה מבקש שוב כיון שהוא רוצה שה' ילך עם כל הע ם ויראה שהוא מוביל את העם ונמצא איתו ולא רק עם משה.

3. שכל העולם כולו יראה את ההבדל ביחס של ה' לעם ישראל מיחסו לשאר העמים "ונפלנו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה" [פסוק ט"ז]
ה' נענה לו: "גם את הדבר הזה אשר דיברת אעשה ...ואדעך בשם"
ה' מסכים לבקשת משה לייחד אותו ואת עם ישראל משאר עמי העולם והסיבות להסכמה הם: בקשת משה ושמשה מוצא חן בעיניו.

4. משה מבקש לראות את ה' הכוונה בבקשה היא לדעת את מהות האל. מי הוא, מה הוא.
תשובת האל: אישור חלקי. משה יראה את אחורי ה' ולא את פניו. משה יעמוד על הצ ור [אבן] וה' יעבור ליד משה. הכוונה כמובן לא בעניין של דמות כי לאל אין דמות אלא הרצון לדעת ולהבין מי ומה הוא ה' וה' עונה לו שלא יראה את פניו כי אין לבן אדם את היכולת השכלית לתפוס משהו כמו אלוהות אבל כן להבין דברים מסוימים שאפשריים להשגת מוחו של האדם.

מוטיב חוזר שמדגיש את המידה כנגד מידה

התכשיטים של העם מדגישים את רעיון המידה כנגד מידה בין החטא לעונש

העם בחטא העגל הורידו את התכשיטים שלהם כדי ליצור את העגל ועכשיו לא יהיו ראויים להתקשט בתכשיטים כמו שהתקשטו לפני מתן תורה בבגדים יפים ובתכשיטים .

הרחקת ה' מעמו מודגשת בפרק בכמה דרכים:

1. כינויים - ה' לא משתמש במילים עמי אלא עם, העם אשר העלית [משה]
2. הרחקת אוהל מועד ממחנה ישראל. מעתה כדי לשאול שאלה הם יצטרכו ללכת לאזור אוהל מועד.
3. הציווי להסרת התכשיטים שענדו בזמן מתן תורה וקיום הברית

משה מתפקד כנביא

1. מתווך בין האל לעם- מעביר את דברי ה' ואת רצונותיו לעם
2. מפייס את ה' שיפסיק לכעוס על העם- מבקש מה' בדרכים שונות להפסיק לכעוס על העם החוטא

תכונות של משה כמנהיג:

1. עומד לפני אלוקים ומזכיר לו את עמו
2. מבקש מאלוקים דברים שבכך מסתכן בזעמו
3. מגן על העם מפני האל
4. לא עוזב את העם למרות שחטא
5. מוכיח את העם ולא חושש מפני כעס העם עליו

מילה מנחה בפרק: פנים

המילה באה להדגיש את הרעיון שה' קרוב מאוד משה. משה מעיז לבקש מה' דברים שאחרים לפניו ואחריו לא יבקשו. ה' מסכים לבקשות משה ומדגיש את העניין שהוא עושה את הדברים למען משה ולא למען העם שלא ראוי לכך.

מילה מנחה: עם

ע"י המילה המנחה עם בהטיות שונות [עמך] ובצירופים שונים [העם הזה] אנו רואים את הריחוק של ה' מעם ישראל ואת מאמצי משה להחזיר את הקשר כבראשונה.

כינויים בפרק:

עם ישראל - עם קשה עורף [עקשן] ארץ ישראל - ארץ זבת חלב ודבש

מעשה סמלי בפרק- מעשה שמעביר מסר

משה כששומע את ריחוק ה' מעמו מעביר את אוהל מועד למקום אחר. מחוץ למחנה. כך הוא מראה באופן סמלי ומוחשי את ריחוק ה' מעמו.

מסקנות

לכל מעשה בחיינו יש השלכות. העם חוטא וכתוצאה מכך עכשיו נענש בהרחקה מהאל.
אנו רואים על כוחו של מנהיג. משה כמנהיג לא מוותר לעם אבל גם לא מוותר על העם. עם כל אהבתו וכבודו לאלוקים הוא נלחם למען עמו ומנסה בכל דרך לפייס בין האל לעם ישראל.